החזון של קרקס לוקי
ניסינו לחשוב איך לכתוב "ההצלחה שלכם היא ההצלחה שלנו" בצורה פחות קלישאתית ובמקום יצא חמשיר…
אבל המסר הוא פשוט:
אנחנו נעשה כל מה שצריך בשביל שהאירוע שלכם יצליח.
מגדילים ראש בהגזמה!
חמשיר ללקוח העשיר
מביאים הגברה, מרימים צילייה, מזיזים מחצלות, סוחבים כסאות.
מתארגנים בדקה, לא צריכים הפסקה, משנים מיקום, מרתיחים קומקום.
מריצים בדיחות, מרשימים ברמות, מריחים טוב, לא רוצים לעזוב.
עומדים על הידיים, כואבות הלחיים, עושים איתכם לחיים, מקשיבים עם האוזניים.
תנו לנו כפיים, כיף עד השמיים, היי אחת, בדיקה אחת-שתיים.
לכבות את הקול המציק בראש
אנחנו חיים בעולם שמנסה להפריד ולמשול. שמים אותנו בקבוצות, בתוויות, בקצוות מנוגדים.
ברמה האישית כל אדם מופצץ בכמות פסיכית של גירויים מכל מסך קטן בכיס או בשלטי חוצות ענקיים בכביש.
עוד לייק, עוד סרטון, עוד סוכר.
כמעט כולנו מכורים לדופמין שעולה ויורד כמו רכבת הרים…
זה גומר לכולם את הסבלנות. אין לנו באמת רגע להיות נוכחים.
פה נכנס הקרקס.
מופעי הקרקס שלנו גורמים לאנשים לשים את הטלפון בצד.
להתנתק לרגע מהדאגות ולכבות את הקול המציק בראש שכל הזמן מחלק הוראות. המופע שלנו שואב אותך פנימה.
אתה כבר לא צופה פסיבי – אתה חלק מהחוויה.
ליצור חוויה מדהימה לכולם בידור לכל המשפחה באמת
כשאתם הולכים למסעדה – יש תפריט ילדים ותפריט למבוגרים.
בקולנוע – סרטי אנימציה לילדים, מותחנים ומורכבים לגדולים.
בטלוויזיה – ערוצי ילדים, ערוצי חדשות, ערוצים למבוגרים.
אבל דמיינו רגע חוויה אחרת:
אתם יושבים במופע עם הילד שלכם בין הרגליים, הוא קצת נשען אחורה עליכם וכיף לשניכם.
פתאום קורה משהו ממש מצחיק! ואתם מתחילים לצחוק.
צוחקים עם כל הגוף, ממש רועדים מצחוק.
והילד שלכם מרגיש את זה וצוחק יחד איתכם.
וזה לא ברור מי או מה התחיל את הצחוק – הוא או אתם.
אבל זה כבר לא משנה…
כי אתם פשוט חווים את הרגע ביחד.
וזה ממש לא עוצר כאן!
מסביבכם יש עוד מלא משפחות באותו מצב ואתם מרגישים גם את האנרגיה שלהם.
פתאום כולכם מגיבים למופע ביחד עם "חה חה חה" ו"אוווו וואוו".
אתם חוזרים הבייתה מהמופע ומדברים עם המשפחה על הקטעים המצחיקים והרגעים שהכי אהבתם במופע. ושוב פעם כיף לכם.
אתם מסתכלים בקבוצת הווטסאפ וגם שם כולם מדברים על איזה כיף היה.
כשחווים משהו כל כך חזק, זה הולך איתנו עוד הרבה זמן אחר כך.
זאת החוויה שאנחנו מכוונים אליה!
אנחנו לוקחים ברצינות כל שקל שמשלמים לנו
רוב ההופעות שלנו מוזמנות מראש על ידי בתי ספר, עיריות, מתנ"סים, קיבוצים וחברות.
אבל מי שבאמת משלם? זה הקהל.
הילד וההורה שיושבים וצופים בנו – הם הלקוחות האמיתיים שלנו.
הכסף שמממן את ההופעות מגיע בסופו של דבר מהקהילה – בין אם זה מארנונה, תקציבי תרבות, או דמי השתתפות באירוע קהילתי.
אנחנו רוצים שכל אחד בקהל יחשוב לעצמו בסוף המופע "וואו, שווה לשלם מיסים!" (אנחנו יודעים שזה כנראה יעד מופרך לחלוטין)
לכן חוץ מלעשות מופע קרקס ברמה הכי גבוהה שיש, אנחנו באים עם ראש גדול בהגזמה. שמים פוקוס גם על כל מה שמסביב באירוע.
אנחנו מאמינים שאם כל אחד יתאמץ לעשות הכי טוב את מה שהוא אוהב ויתמקד בלהביא ערך לסביבה אז לכולנו יהיה עולם הרבה יותר נעים וטוב לחיות בו. אמן.
להיות אמן קרקס זה מקצוע אבל בכלל לא מרגיש כמו עבודה
אנחנו כל כך אוהבים את מה שאנחנו עושים שזה בכלל לא מרגיש כמו עבודה.
כלומר זה כן עבודה קשה מאוד, שלא תחשבו שאנחנו משחקים כל היום,
עושים פרצופים מצחיקים למראה ודופקים לעצמנו עוגות קצפת לפנים.
ממש לא! זה רק חלק קטן מהיום שלנו…
להיות אומן קרקס דורש שעות של אימוני כוח, גמישות וטכניקה בכל יום רק כדי לתחזק את הגוף. זה תובעני ודורש משמעת.
חוץ מלהתאמן אנחנו מקדישים הרבה זמן גם ליצירה של הופעות חדשות.
מעל לכל זה יש את כל המשימות הרגילות שיש לכל עסק עצמאי:
שיווק, הנהלת חשבונות, להעמיס ולפרוק את הרכב, לעמוד בפקקים, ועוד…
אבל בתוך כל העומס הזה אין לנו אף פעם את התחושה המבאסת של:
"אוף צריך עכשיו ללכת לעבודה".
בחרנו מקצוע שמביא ערך אמיתי לעולם.
ההופעות שלנו מפגישות אותנו עם עשרות אלפי אנשים בכל שנה:
מפעוטות ועד קשישים, חילונים ודתיים, יהודים וערבים, משפחות מכל קצוות החברה הישראלית.
ברגע שהמופע מתחיל – כל ההבדלים נעלמים.
התוויות שמפרידות ביננו נשארות בחוץ.
בפנים אנחנו נשארים עם משהו טהור וראשוני יותר.
משהו שסביבו כולם יכולים להתחבר לעצמם ולקהילה.
המשהו הזה זה הצחוק והפליאה.
בסופו של דבר כולנו אנשים.
זה בדי אן איי שלנו לרצות לצחוק ולהנות והצורך בקהילה טבוע בנו עמוק.
הסיפור שלנו על רגל אחת...
"קרקס לוקי" הוא שם הבמה שלנו.
באזרחות קוראים לנו גל באז ויה-יה ואנחנו אומני קרקס מ-ק-צ-ו-ע-י-י-ם (!!!)
הסיבה שבחרנו במקצוע הזה, היא כי אנחנו מאמינים שבעזרת הקרקס נוכל:
לגשר על פערים בחברה, לרפא את כדור הארץ ולהביא לשלום עולמי!
וגם כי אנחנו אוהבים לקבל תשומת לב 🙂
אנחנו חיים ומופיעים יחד כבר יותר מ-14 שנים.
למדנו בבית ספר לקרקס בספרד במשך שנתיים ומאז הופענו מסביב לעולם ב-23 מדינות.
הכל התחיל ביום גשום בספטמבר 2011 בתחנת רכבת בעתלית.
קצין צעיר בצבא חוזר הביתה לסופ"ש ופוגש בדרך קרקסנית מתחילה.
מהרגע הראשון ידענו שיש בינינו משהו מיוחד.
כל כך מיוחד שעשו על הסיפור שלנו סרטון אנימציה!
